ציר הזמן

1967 - חנוכת בניין מקסיקו

בשנות השישים לא הייתה פקולטה ללימודי אמנות בישראל. נשיא האוניברסיטה דאז, ג'ורג' וייז, ראה לנכון לכלול באוניברסיטה שהוביל, גם פקולטה לאמנות. ב־11 במרץ 1964 החליטה ועדת ההיגוי של סנאט אוניברסיטת תל אביב על הקמתה של הפקולטה לאמנויות. כעבור חודשיים הונחה אבן הפינה לבניין הפקולטה החדשה, תרומתם של יהודי מקסיקו וביוזמתו של מר שמעון (סם) וישניאק אשר הקדיש את הבניין לזכר רעייתו פאני וישניאק.
במאי 1967 הסתיימה הבניה ונחנך הבניין החדש שתכנן צמד האדריכלים דן איתן ויצחק ישר, שבין עבודותיהם גם בניין מוזיאון תל אביב. באותה שנה זכו השניים בפרס רוקח על בניין הפקולטה הברוטליסטי, בעל מעטפת הבטון החשופה. בכניסה הוצב פסל פיברגלאס בסגנון אצטקי, מתנת ממשלת מקסיקו, שהפך לסימן ההיכר של הבניין.

בתמונה למעלה: אתר הקמת בניין מקסיקו, 1964. באדיבות הארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב

צילום: יצחק גרז
הארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב

שני משמאל: ג'ורג' וייז, נשיא האוניברסיטה בשנים 1963-1971. צילום: יצחק גרז. באדיבות
הארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב

בניין מקסיקו החדש, בין בניין הספריה המרכזית לבניין ביה"ס לאדריכלות. באדיבות הארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב

בניין מקסיקו בעת הקמתו. באדיבות הארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב

1972 - הקמת הפקולטה לאמנויות

החוגים הקיימים לתיאטרון, לתולדות האמנות ולמוזיקה מאוחדים לפקולטה אחת הנקראת "הפקולטה לאמנויות ותקשורת". אליהם מצורף חוג חדש – החוג לקולנוע וטלוויזיה, שמיועד להיות חממה לגידול וטיפוח יוצרי וחוקרי קולנוע וטלוויזיה כחול לבן.

בתמונה למעלה: בניין מקסיקו, 1972. באדיבות הארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב

צילום: ו. בראון. באדיבות הארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב

צילום: ו. בראון. באדיבות הארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב

צילום: ויויאן סילבר. באדיבות הארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב

צילום: יצחק גרז. באדיבות הארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב

המחזור הראשון של החוג לקולנוע

צילום: משה מילנר לע"מ

סרטו של דרור שמחוני, בוגר המחזור הראשון. בהשתתפות: גידי אורשר, אורי קליין, איתן גרין. התרגיל צולם על גג בניין מקסיקו. 1972. באדיבות הבמאי.

1972 - תורמת מפתיעה לחוג לקולנוע החדש

גרייס קלי, נסיכת מונקו והנסיכה הלא רשמית של הוליווד תורמת לחוג הצעיר.

מתוך עיתון "האוניברסיטה", אוקטובר 1972. באדיבות הארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב

1973 - פרופ' משה לזר - דקאן הפקולטה לאמנויות (1971-1977) וראש החוג לקולנוע במחזורו הראשון

לזר (1928-2012), חוקר ספרות והיסטוריה, ראש המחלקה לספרות באוניברסיטה העברית בשנות ה-50 וה-60, בוחר ב-1971 לפרוש מתפקידו בירושלים ולעבור לאוניברסיטת תל אביב כדי לשמש דקאן לפקולטה החדשה.
לזר, עם כניסתו לתפקיד החדש: "אנו מקווים שהבוגרים יוכלו לתרום לפיתוח תעשיית הקולנוע בארץ, עם ריבוי ההסרטות, המקומיות והזרות, הנערכות כאן. אנו רוצים שהבוגרים יהיו לא רק אנשי מקצוע אלא גם בעלי השכלה כללית בשטחים הקרובים לעיסוקם."

בתמונה: משה לזר. מתוך עיתון "האוניברסיטה", יולי 1974. באדיבות הארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב

יעקב מלכין

מלכין (1926 – 2019) היה סופר ומחזאי, עורך, מתרגם, מבקר תרבות ומחנך ישראלי. ב-1971 ייסד, יחד עם דיקן הפקולטה החדשה לאמנויות, פרופ' משה לזר, את החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. מלכין האמין בכוחו הספרותי של התסריט, תפיסה שבאה לידי ביטוי באמירתו: "אפשר לעשות סרט רע מתסריט טוב, אך אינני מכיר סרט מעולה שנוצר בעקבות תסריט גרוע". יחד עם חבורת סטודנטים – אורי קליין, גידי אורשר, איתן גרין, אירמה קליין, דני ורט וגדעון אמיר – הוציא לאור את "קלוזאפ", כתב עת שעסק באמנות הקולנוע. במקביל פעל יחד עם ליה ון ליר על פיתוח הארכיון הישראלי לסרטים ועל הקמת הסינמטק הראשון בחיפה ואחר כך בירושלים. ב-2004 זכה בפרס הוקרה על מפעל חיים מטעם פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בירושלים.

בתמונה: יעקב מלכין, 1961. צילום: בוריס כרמי. אוסף מיתר, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית

1973 - כנס ראשון בפקולטה לאומנויות

מימין: אריה ורדי – ראש החוג למוזיקולוגיה, משה לזר – דקאן הפקולטה, אברהם רונן – ראש החוג לתולדות האמנות.
צילום: דרור שמחוני

1973 - השקת מגזין "קלוז אפ"

השקת מגזין קולנוע חדש בשם "קלוז-אפ", בשיתוף ארכיון הסרטים בחיפה, סנונית ראשונה לכתיבה אקדמית וביקורתית במדינת ישראל. חברי המערכת: הסטודנטים גידי אורשר, אורי קליין, איתן גרין, ניסים דיין, דניאל ורט, עוזי פרס ויעקב מלכין. העורכים: אורי קליין ואירמה קליין.

בתמונה: שער הגיליון הראשון, 1973.
למטה: שער הגיליון החמישי, 1978.

ד"ר רגינה דרייר-ספרד - מעמודי התווך של חוג הצעיר

דרייר-ספרד (1910-1991): חוקרת תיאטרון וקולנוע, מרצה מיתולוגית באוניברסיטה החל משנות ה-60 המאוחרות. למדה עם סרגיי אייזנשטיין במוסקבה, ולימדה היסטוריה של הקולנוע בבית הספר היוקרתי לקולנוע של לודז' בפולין. עם עלייתה לארץ לאחר שגורשה מפולין כיהנה בחוג כמרצה בכירה להיסטוריה ותיאוריה של הקולנוע והייתה מחוקרי הקולנוע הראשונים בארץ. לימדה בשנים הראשונות בחוג את תולדות הקולנוע האילם.

איתן גרין: "ההרצאות שלה היו זכורות לי כהרצאות מופתיות שלא כמו הרבה מן המורים בשנים הראשונות, היא היתה מאוד בקיאה בחומר, המיתולוגיה סביבה אמרה שהיא לימדה את רומן פולנסקי. כיוון שהיתה אמנם בקיאה מאוד מצד אחד, אבל כנראה לא בטוחה בעברית שלה, היא היתה מקריאה את כל השיעור מכרטיסיות, ואף מסיימת אותו תוך שהיא מביטה אל הכרטיסייה ומדקלמת, "טוב, עכשיו הסתיים השיעור". יחד עם זה, השיעורים שלה היו מלהיבים ביותר על נושא שמלכתחילה לא היה כל כך מלהיב. כולנו, שהיינו כיתה של בקיאים גדולים כמו אורי קליין, מאיר שניצר ודני ורד, שתינו את דבריה בצמא וכיבדנו אותה מאוד".

בתמונה: דרייר-ספרד בפריז, באדיבות המשפחה

1973 - הקמת האולפן הקטן

לצרכי ההכשרה המקצועית נבנה אולפן בסיסי להפקות טלוויזיה בו לומדים ומתנסים הסטודנטים בתפקידי ההפקה השונים.

בתמונות: הסטודנטים נתן בירק ודרור שמחוני בעת הפקת אולפן. באדיבות דרור שמחוני

1973 - כתבה בעיתון "מעריב" על החוג לקולנוע

כתבתה של ורדה צ'יצ'יק, "מעריב", 27 לפברואר 1973. מתוך אתר עיתונות יהודית היסטורית www.JPRESS.org.il, מיסודם של הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל-אביב

1973 - דוד פרלוב מצטרף לסגל ההוראה

פרלוב (1930-2003) היה במאי קולנוע ישראלי, מחשובי היוצרים הדוקומנטריים בישראל, זוכה פרס ישראל לקולנוע. במקביל לצילומי סרטו "יומן" המוערך, החל פרלוב ללמד בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, והעמיד מאות תלמידים ומעריצים שהושפעו מדרכו, עד פרישתו לגמלאות. פרלוב היה דמות מרכזית בעיצוב דרכו של החוג לקולנוע כמעט מראשיתו והשפעתו הרבה אשר הועברה הלאה על ידי תלמידיו שהפכו למרצים, מורגשת עד היום.

בתמונה למעלה: פרלוב ותלמיד לצד הסטינבק – שולחן לעריכת פילם. מתוך עיתון "האוניברסיטה", יולי 1974. באדיבות הארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב

פרלוב במהלך שיעור בימוי. מתוך עיתון "האוניברסיטה", יולי 1974. באדיבות הארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב

1973 - נחמן אינגבר מצטרף לצוות ההוראה

אינגבר הרצה בחוג לקולנוע משנת 1973 ועד פרישתו ב-2018. סייע בהקמת הקרן לעידוד סרטי איכות (1979) והיה אחראי על פעילותה. ב-1988 יזם את הקמת הפרויקט לקולנוע במסגרת קרן רבינוביץ' לאמנויות תל אביב, שבה שימש כמנהל אמנותי במשך שנים רבות. נחמן אינגבר הוא ממבקרי הקולנוע הבכירים והוותיקים בישראל ומרצה לקולנוע בכל הארץ. בחוג העביר במשך שנים רבות את שיעורי המבוא לתולדות הקולנוע בהם חשף את הסטודנטים לידע הרחב שלו במגוון תחומים גדול.

בתמונה: נחמן אינגבר בפסטיבל ירושלים. צילום: משה שי. "חדשות", 11 במאי 1989. מתוך אתר עיתונות יהודית היסטורית www.JPRESS.org.il, מיסודם של הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל-אביב

1973 - יגאל בורשטיין מצטרף לצוות ההוראה

בורשטיין, חוקר קולנוע, במאי ותסריטאי, הוא אחד הקולות המיוחדים בקולנוע הישראלי בחמישים השנים האחרונות. בין סרטיו: "ליבוביץ' במעלות", "מכתבים לפליציה" ו-"אושר ללא גבול". בשנת 2020 הוענק לבורשטיין פרס מפעל חיים על ידי הפורום הדוקומנטרי לישראל. ראייתו הקולנועיות הייחודית של בורשטיין והתמקדותו בקולנוע תיעודי ונסיוני הוסיפה ומוסיפה מימד נוסף לסרטי הסטודנטים שעברו תחת ידיו.

בתמונה: בורשטיין בחוג לקולנוע. צילום: דוד פרלוב. באדיבות יעל פרלוב

ראש החוג הרשמי הראשון (1974-1977) - זאכרי שוורץ

שוורץ (1913-2003), יליד ארה"ב, יוצר לשעבר בחברת וולט דיסני, ממקימי אולפני האנימציה "יו-פי-איי". עלה לישראל במקביל לפתיחתו של החוג לקולנוע ונבחר על ידי משה לזר כאחד משני עמודי התווך של החוג המתהווה, יחד עם במאי הטלוויזיה דון ריצ'רדסון.
חילוקי דעות בין השלושה הביאו לאכזבתו של ריצ'רדסון מהתנהלות החוג ולעזיבתו את החוג ואת הארץ.
שוורץ התמנה לראש החוג הראשון והחזיק בתפקיד זה משך ארבע שנים.

בתמונה: זאכרי שוורץ. מתוך עיתון "האוניברסיטה", יולי 1974. באדיבות הארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב

1975 – הקמת האולפן הגדול ללימודים מתקדמים

מפאת עלויות הציוד הגבוהות הכרוכות באולפן צילומים, בשנותיו הראשונות של החוג נאלצו הסטודנטים להסתפק באולפן צנוע למדי לצרכי לימודיהם, כמו גם באולפני הטלוויזיה החינוכיות ובאולפני הרצליה לשם הכשרה מקצועית מתקדמת. ב-1975 הוקם לצד האולפן הקיים אולפן גדול יותר ובעל ציוד מתקדם יותר שהפך לאולפן הצילומים המרכזי של החוג, הן להפקות טלוויזיוניות והן לתרגילים ולסרטים.

בתמונה למעלה: אבינעם דמארי. צילום: דרור שמחוני

1976 - אברהם גורדון - הדוקטורנט הישראלי הראשון בתחום הקולנוע

גורדון מבסס את התזה שלו על עבודתו של הבמאי הרוסי דזיגה ורטוב במסגרת לימודיו בחוג, בהנחייתה של ד"ר רגינה דרייר-ספרד. כעבור שנים ספורות יצטרף לסגל ההוראה וילמד בו עד לפרישתו כעבור ארבעה עשורים בתחום הקולנוע הרוסי והמזרח אירופאי מתוך דגש על העומק הסוציולוגי והפילוסופי של הקולנוע, בשילוב שיח מעמיק עם הסטודנטים על כל היבטי היצירות.

בתמונה: גורדון בארכיון החוג, 1997. צילום: ליביו כרמלי ובאדיבותו

1977- קבוצת קי"ץ

קבוצה של אנשי קולנוע וביניהם הבמאי יהודה נאמן (לימים ראש החוג), המבקר והמרצה נחמן אינגבר ובוגר החוג הטרי רנן שור מובילים להקמת הקרן לעידוד סרטי קולנוע ישראליים אישיים ואיכותיים בתמיכה ממשלתית. זהו צעד שמעורר את זעמם של אנשי הקולנוע הבידורי והמסחרי אבל מהווה נקודת מפנה בהיסטוריה של הקולנוע הישראלי ואת הבסיס לחוק הקולנוע שיחוקק כעבור עשרים שנה.

כתבתה של סמדר שיר, "מעריב"⁩, 20 פברואר 1978⁩. מתוך אתר עיתונות יהודית היסטורית www.JPRESS.org.il, מיסודם של הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל-אביב

ראש החוג לקולנוע (1978-1980, 1984) - ארנן צפריר

צפריר (1932-1996) החל את דרכו כשחקן תאטרון אך אהבתו לבימוי הביאה אותו מהמשחק אל הקולנוע. למד קולנוע בפריז, עסק בבימוי דוקומנטרי, הקים חברת הפקות קטנה בירושלים של שנות הששים ואף חזר למשחק בסרטים "פלוך" ו"דניאל שלי". בחוג החל את דרכו בלימוד הפקה ובתור מרכז החוג תחת ראשותו של פרופ' זאכרי שוורץ ולאחר שזה סיים את תפקידו, החליף צפריר את מקומו כממלא מקום ראש החוג לשלוש השנים הבאות. ב-1984 חזר לתפקיד זה לשנת לימודים נוספת אבל מחאה של סטודנטים לקולנוע נגד מתווה הלימודים הביאה לסיום תפקידו. שימש כיושב ראש איגוד הבמאים.

בתמונה: צפריר מתוך הסרט "שיעור בפסנתר" (1975), בבימויה של ציפי טרופה. באדיבות הבמאית.

1979 - אברהם הפנר מצטרף לסגל ההוראה

הפנר (1935-2014), מהיוצרים החשובים בקולנוע הישראלי, במאי ותסריטאי של סרטים מוערכים כגון "לאן נעלם דניאל וקס" ו"דודה קלרה" וזוכה פרס אופיר על מפעל חייו. הפנר הביא גישה רעננה להדרכת במאים ותסריטאים והניע דורות של סטודנטים להביא את הגישה הפרטית שלהם ליצירה. יחסו האישי והקרוב לתלמידיו וסגנון ההוראה החופשי והמשעשע בשילוב ידע קולנועי עצום, הותירו רושם עמוק על יצירותיהם בתקופת הלימודים ואחריה.

1979 - בחינת הכניסה האחרונה לחוג לקולנוע וטלוויזיה

בחינת הכניסה האחרונה לחוג לקולנוע וטלוויזיה משנת 1979 שהסתמכה על תיק עבודות וריאיון קבלה. בתחילת שנות ה-80 בוטלו מבחני הכניסה לחוג ותנאי הקבלה הסתמכו על ציון משוקלל של ציוני הבגרות והפסיכומטרי. לפי ההנחה של פרופ' יהודה ג'אד נאמן, כל מי שמבקש ללמוד בחוג- קיימים בו הזיקה והכישרון לקולנוע. בשנת 1980 התקבלו קרוב ל-200 סטודנטים, לעומת 30 במתכונת הלימודים הקודמת.

בתמונה: דוגמה לבחינה מה-29.3.1979. באדיבות ארכיון הסרטים.

1980 - מיכל פרידמן מקימה את סינמטק החוג

הסינמטק, שלימים יאוחד עם ארכיון החוג, מטפל בכל הקרנות הסרטים הנחוצות ללימודי הקולנוע. כל הסרטים באותן שנים מוקדמות הוקרנו מעותקי פילם בלבד.

למעלה: דף מתוך קטלוג הסינמטק הראשון אשר כלל בתחילה עותקי 8 מ"מ בלבד. באדיבות ארכיון הסרטים

למטה: ידיעה על הקמת הסינמטק בגלגולו הראשון, מתוך עיתון "האוניברסיטה", ינואר 1974. באדיבות הארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב

ראש החוג לקולנוע (1981-1983, 1992-1995) - יהודה "ג'אד" נאמן

נאמן (1936-2021), חתן פרס ישראל לקולנוע, חוקר קולנוע, במאי ותסריטאי. מיוזמי ומקימי קרן הקולנוע הישראלי בשנת 1979 ומדמויות המפתח של הקולנוע הישראלי, הן כיוצר וחוקר והן כמקדם הקולנוע הישראלי כחלק חשוב מהתרבות המקומית.
נאמן החל ללמד בחוג לקולנוע בשנת 1978 בעקבות בקשותיהם של מספר סטודנטים לסדנת בימוי בהוראתו. בתפקידו כראש החוג, לו התמנה שנים ספורות לאחר שהצטרף לסגל ההוראה, נאמן יצר בסיס יציב ואיתן למסגרת לימודים איכותית, מקצועית ותיאורטית, שתעצב את דמותו של החוג גם בעשורים הבאים.
נאמן תרם רבות גם לתחום העיוני בחוג, בין השאר בהוספת תכנית מיוחדת במדעי הרוח שבראשה פרופ' אסא כשר וסדנאות כתיבה עם יהושוע סובול ויעקב שבתאי. הקורס המכונן "מבוא לקולנוע ישראלי" שפיתח באמצע שנות ה-80 בשיתוף משה צימרמן לימד לראשונה את תולדות הקולנוע הישראלי, תחום מחקר שכיום זוכה לפריחה. בשיתוף עם מיכל פרידמן הקים נאמן מסגרת נפרדת ללימודי קולנוע בתחום העיוני־מחקרי.
השפעתו האדירה של נאמן על הקולנוע הישראלי ניכרת גם מחוץ לכותלי החוג לקולנוע, עם פעילות רבת שנים לקידום הקולנוע האיכותי; ביסוס העיסוק בקולנוע הישראלי על כל גווניו כלגיטימי באקדמיה; וכמובן, יצירת סרטים חשובים כגון "מסע אלונקות", "מגש הכסף" ו"מרד הימאים". נאמן המשיך ללמד קולנוע עד מותו בשנת 2021.

בתמונה: ג'אד נאמן, צילום: אילן שושן. באדיבות הצלם.

1982- ליביו כרמלי ממונה למנהל ארכיון החוג לקולנוע

פרופסור מיכל פרידמן, שהייתה חברת הסגל הממונה על סינמטק החוג, ממנה את את ליביו בתור סטודנט לאסיסטנט שלה. בהמשך הוחלט להעביר אל כרמלי את האחריות על הסינמטק ובנוסף קיבל לידיו את הארכיון הצנוע שהיה לחוג מידי מודי קרייטמן כשעבר לחו"ל. כך נוצר איחוד בין אחראי הארכיון ותפקיד ממונה הסינמטק. ליביו הפך את הארכיון למפעל חייו ולאורך כמעט חמישה עשורים תרם להשכלה הקולנועית של כל בוגרי בית הספר באמצעות הארכיון המפואר שטיפח עד לפרישתו בשנת 2019.

בתמונה: ליביו כרמלי, 1981. צילום: דוד פרלוב. באדיבות יעל פרלוב.

1984 – סוף עידן ה-8 מ"מ. תחילת עידן הוידאו

לאחר כמעט עשור, נפסק השימוש בסרטי פילם של 8 מ"מ בתרגילי החוג.
במקביל פורמט הוידאו נכנס לחוג לצד ה-16 מ"מ ופותח עולם חדש (וזול) של אפשרויות.

בתמונה: שלושה דורות של מכשירי וידאו שהיו בשימוש הסטודנטים בשנות ה-80 וה-90. מכשיר U-Matic, מכשיר BetaCam ומכשיר DVCam. באדיבות ארכיון הסרטים.

1984 - פרס מוגרבי הראשון

תחרות ראשונה מסוגה לקולנוע ישראלי קצר בשיתוף עם התאחדות בעלי בתי הקולנוע. "קרן מוגרבי" לזכרו של גבריאל מוגרבי, שהיה בעל שני בתי קולנוע בתל אביב.
הפרס הראשון, ע"ס אלף דולר, מוענק לסרט "'קירות עץ דקים" של אילן ברנט.

הכתבה מתוך "תזה", ירחון אגודת הסטודנטים, דצמבר 1984

ראש החוג לקולנוע (1985-1990) - ארנון צוקרמן

ממקימי הטלוויזיה הישראלית ומנהלה בשנים 1973 ל-1979, הנחשבות לתור הזהב של השידור הטלוויזיוני הציבורי. ב-1985 נכנס לתפקידו כראש החוג לאחר הפצרותיהם של מספר סטודנטים לקולנוע.
ב-1986 התמנה צוקרמן לדיקן הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב בנוסף לתפקידו כראש החוג; במסגרת זו הקים את החוג הבינתחומי באמנויות. בתקופת כהונתו נוסד הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים ונוצרו קשרים עם גופים מחוץ לארץ. צוקרמן לימד קורסים רבים בנושאי פוליטיקה, טלוויזיה והפקה עד לפרישתו בשנת 2000.

בתמונה: צוקרמן בשנת 1975. צילום: יואש אלרואי ובאדיבותו

1986 - איתן גרין מצטרף לסגל ההוראה

פרופ' איתן גרין, במאי ותסריטאי קולנוע ("אזרח אמריקאי", "זולגות הדמעות מעצמן", "עד סוף הלילה") למד במחזור הראשון של החוג לקולנוע. לימים הצטרף לסגל המרצים של החוג וכן כיהן בהמשך כראש החוג לקולנוע. במהלך השנים היה פעמיים מצטיין רקטור אוניברסיטת תל אביב ואף נבחר כמה פעמים לרשימת 100 המרצים הטובים ביותר באוניברסיטה.

1986 - הקמת מסלול חדש ללימודי תסריטאות

בהמשך לדגש ששם נאמן על לימודי תסריטאות מוקם לראשונה המסלול לתסריטאות בתואר ראשון עם איתן גרין כאחד מראשיו. בהמשך ייסד גרין גם את מסלול התסריטאות לתואר השני.

בתמונה: גלגולו הראשון של מסלול התסריטאות. מתוך ידיעון תשמ"ו.

1986 - "אוונטי פופולו" של הבוגר רפי בוקאי יוצא לאקרנים

הסרט התחיל את דרכו בתור סרט גמר קצר והפך לסרט באורך מלא שזכה בפסטיבל לוקרנו היוקרתי. עד היום הוא נחשב לאבן דרך בתולדות הקולנוע הישראלי בהתייחסותו המקורית והמורכבת לסכסוך היהודי-ערבי.

1985 - "סרט לילה" בבימויו של תלמיד החוג גור הלר זוכה בפסטיבלים בינלאומיים

לראשונה בתולדות החוג, סרט סטודנטים זוכה להכרה בינלאומית, כולל מועמדות לפרס האקדמיה הבריטית לקולנוע וטלוויזיה, והופך לאחד הסרטים החשובים שנעשו בתולדות החוג לקולנוע.

בתמונה: כרזת הסרט. צילום: מיכל היימן. עיצוב: שרי ארנון. באדיבות גור הלר.

1986 - סטודנטים מהחוג לקולנוע מקימים את פסטיבל סרטי הסטודנטים הראשון

מהדורה ראשונה לפסטיבל הסטודנטים שיהפוך בהמשך לגדול ולחשוב מסוגו בעולם ולפסטיבל היחיד שמנוהל כולו על ידי סטודנטים, את הפסטיבל הראשון מובילים המנהל הראשון של הפסטיבל לורנס פרייס ומפיק הפסטיבל שוקי פרידמן.
אורחי הכבוד של הפסטיבל היו הבמאי האמריקאי חתן פרס האוסקר, רוברט וויז ("סיפור הפרברים", "צלילי המוסיקה") והבמאית הבלגית שנטל אקרמן שכמה מסרטיה הוצגו לראשונה בפני קהל ישראלי בפסטיבל כחלק מרטרוספקטיבה של סרטיה.
מבין הזוכים הגדולים בפסטיבל שניים מסרטי החוג, "סרט לילה" של גור הלר זוכה בפרס הסרט העלילתי הארוך ו"כאמל גשש" של אידו סלע זוכה בפרס הסרט התיעודי.

שער עיתון "שביל", מגזין אגודת הסטודנטים, 1986.

  בתמונה למטה: צוות הפסטיבל הראשון

1986 - התכנית "כרטיס ביקור" משודרת בערוץ הראשון

התוכנית, בהפקתו של שאול שיר-רן בשיתוף החוג לקולנוע ובהנחייתו של דורון נשר, שודרה בערוץ הראשון והיחיד רק פעמים ספורות אבל הייתה הראשונה שהציגה לקהל הישראלי הרחב סרטי סטודנטים מחוץ לסינמטקים ולפסטיבלים.

בתמונה: כתבתו של מאיר שניצר, "חדשות", 6.8.1986. מתוך אתר עיתונות יהודית היסטורית www.JPRESS.org.il, מיסודם של הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל-אביב

1986 - מועמדות ראשונה לאוסקר לסרט שנעשה בחוג

סרטו הייחודי של אריק קפלון, "סולו לטובה", אשר זכה בפרסים רבים בפסטיבלים ברחבי העולם, קוטף גם מועמדות לפרס האקדמיה האמריקאית לקולנוע לסרט הסטודנטים הטוב ביותר. בעקבות הצלחת הסרט יצר קפלון עבור הטלוויזיה הישראלית, ערוץ 2 הצרפתי וערוץ 4 האמריקאי. בשנת 1999 ביים את הסרט "החברים של יאנה", אשר זכה בפרסים בפסטיבל קרלובי וארי וב-10 "פרסי אוסקר" ישראליים, בינהם הפרסים לסרט הטוב ביותר ולבמאי הטוב ביותר.

בתמונה: יורם לוינשטיין מתוך הסרט, 1986. צילום מסך. באדיבות הבמאי

1986 - כתב העת "סרטים"

אושרה שוורץ (תסריטאית ועיתונאית) ואמיר קמינר (מבקר קולנוע) מציגים את כתב העת "סרטים" זהו כתב העת השני שיצא מטעם בית הספר לקולנוע וטלוויזיה, לאחר הראשון "קלוז אפ". את כתב העת ערכו יחד עם ירון בלוך (ראש בית הספר) ושוקי פרידמן (מפיק קולנוע).

בתמונה: שער הגיליון הראשון, 1985. באדיבות ארכיון הסרטים.
בתמונה למטה: שוורץ וקמינר עם כתב העת.

1987 - פיצ'ר ראשון בתולדות החוג ושיתופי פעולה ראשונים בחו"ל

החוג לקולנוע מפיק לראשונה סרט באורך מלא המשלב בין תעודה ודרמה. שמו "יועץ מיוחד" והוא עוסק  בחייו של עורך הדין לאון צ'רני ובתפקידו בהסכמי השלום בקמפ דייויד בין ישראל ומצרים. הפקת הסרט נתקלה בקשיים והסרט מעולם לא הופץ.
במקביל נוצרים שיתופי פעולה ראשונים מני רבים עם בתי ספר לקולנוע מחו"ל, הראשון שבהם, שגם הוא לא הושלם, היה שיתוף פעולה במסגרת הפסטיבל השני בין החוג, בית הספר לקולנוע של לודג' ובית הספר לקולנוע של מינכן להפקת סרט באורך מלא בשיתוף סטודנטים משלושת בתי הספר.

בתמונה: הודעה לעתונות מטעם האוניברסיטה על הפקת הסרט, אוקטובר 1986. באדיבות הארכיון לקולנוע.

1987 - הקליפים הראשונים שנעשו ע"י סטודנטים מהחוג

באולפן הגדול נערכים צילומי הקליפ לשיר "מלחמה" של קורין אלאל, בהשתתפותה.
הקליפ מעולם לא הושלם אבל היווה את נקודת ההתחלה למסורת ארוכה של קליפים בבימוי סטודנטים מהחוג לקולנוע. באותה השנה מופק קליפ לגיתית שובל ("אל תגיד שלא אמרתי") ובשנים הבאות, קליפים לכנסיית השכל ("דברים בלחש"), ברי סחרוף ("חם על הירח") ועוד.

בתמונה: פריים מתוך הקליפ "דברים בלחש" לכנסיית השכל. בימוי: שירי שחר. באדיבות הבמאית.

1988 - הפסטיבל הבינלאומי השני לסרטי סטודנטים

במהדורתו השנייה, הפסטיבל יוצא מגבולות הקמפוס ועורך הקרנות של סרטי סטודנטים ברחבי הארץ. אורחי הכבוד של הפסטיבל כללו את אישטבן סאבו ההונגרי, קז'ישטוף זאנוסי הפולני, קארל רייץ הבריטי וכן עמוס גיתאי שזכה בפסטיבל לרטרוספקטיבה מוקדמת לסרטיו. בין היתר הציג הפסטיבל את סרט הסטודנטים של הבמאית הדנית סוזנה ביר. הסרט "עורבים" של איילת מנחמי מבית הספר בית צבי זוכה בפרס הגדול.

בתמונה: כרזת הפסטיבל השני, 1988. עיצוב: פיליפ בולקיה, רוני קורץ

שנות התשעים בחוג לקולנוע

למעלה: מדרגות מקסיקו
למטה: הפקת אולפן

1990 - הסרט "שורו" של הבוגר הטרי שבי גביזון

הסרט הינו הזוכה הראשון בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר, הוא זוכה להצלחה בקרב הצופים ומייצר סגנון חדש שיהיה דומיננטי בקולנוע הישראלי במשך העשור, עם שילוב של סוריאליזם קל, קומדיה, דרמה וכתיבה אישית.

בתמונה: כרזת הסרט, 1990. עיצוב: יוסי אוחיון.

1990 - מועמדות שנייה לאוסקר הסטודנטים

סרטו של אייל תבור, "סולם יעקב", מגיע למקום השלישי בתחרות סרטי הסטודנטים של האקדמיה האמריקנית לקולנוע. הסרט קטף גם את פרס התסריט בתחרות קרן "מוגרבי" ואת פרס בחירת המבקרים בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בקייב, אוקראינה

בתמונה: צילום מתוך הסרט. מימין: הוגו ירדן, דורון גולן

1990 - הפסטיבל הבינלאומי השלישי לסרטי סטודנטים

ארנון גולדפינגר נכנס לתפקיד מנהל הפסטיבל. בתי ספר מקובה, בולגריה וגיאורגיה מצטרפים לפסטיבל. השחקן השבדי ארלנד יוזפסון והבמאי הסרבי אמיר קוסטריצה בין אורחי הכבוד. "פגישה זוגית לארוחת צהרים" של האמריקאי אדם דיווידסון ו"הוגו מהימרלאנד" של הדני נילס ארדאן בין זוכי הפסטיבל.

בתמונה: כרזת הפסטיבל השלישי, 1990. עיצוב: רוני קורץ, ליאת ברזילי

דוד פרלוב מלמד את תלמידי החוג

יוצר הקולנוע הדוקומנטרי המוערך דוד פרלוב היה ממרציו האגדיים של החוג לקולנוע וחינך דור שלם של יוצרים שהמשיכו את דרכו

בתמונה: פרלוב ותלמידים בצילומים. צילום: שרונה ברגר ובאדיבותה.

1991- היוצרת מיכל אביעד מצטרפת לסגל ההוראה

במהלך תחילת שנות האלפיים אביעד הייתה אחראית על פסטיבל סרטי הסטודנטים הבינלאומי, הקימה את התואר השני המעשי בחוג לקולנוע ואף ניהלה אותו, במקביל לעבודתה כבמאית של סרטי התעודה בולטים בהם "ג'ני וג'ני", "הנשים ממול" ו"דימונה טוויסט". כמו כן ביימה את הסרטים העלילתיים "לא רואים עליך" ו"אישה עובדת".

בתמונה: מיכל אביעד ובאדיבותה. צילום: סטודיו זוז.

1992 - הפסטיבל הבינלאומי הרביעי לסרטי סטודנטים

הפסטיבל הרביעי בניהולו של יוסי דרורי כולל לראשונה תכנית של קולנוע פלסטינאי חדש ותחרות לסרטים ראשונים באורך מלא של  בוגרי בתי ספר לקולנוע. בין אורחי הכבוד של הפסטיבל תיאודור אנגלופולוס, אנדרי ז'ולאבסקי, מריו קרמיץ ומרצ'לו מאסטרויאני. סרט סטודנטים של תומס וינטרברג הדני מוקרן בפסטיבל וסרט דני אחר, "10:32 ביום שלישי – סיפור אהבה" של אנט  ק. אולסן זוכה בפרס הגדול.

בתמונה: כרזת הפסטיבל הרביעי. עיצוב: מישל לוי

1993 - הקמת ערוץ 2 המסחרי

בזכות הקמת הערוץ ובזכות אופיו הניסיוני והמרדני לעומת הערוץ הראשון הממלכתי, נפתחו שלל אפשרויות יצירתיות לבוגרים, כמו גם אפשרויות מקצועיות חדשות. ביום הראשון לשידורים שודר הפרק הראשון של "החמישייה הקאמרית".

בתמונה: לוגו הערוץ השני, 1992. באדיבות הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.

1992 - "פורים לדורותיו" של החמישיה הקאמרית משודר בערוץ 2 הנסיוני

במסגרת שידורי ערוץ 2 הניסיוני מצולמת באולפן החוג תכנית ספיישל לחג פורים בשם "פורים לדורותיו" בידי הבמאי איתן צור והתסריטאי אסף צפור. בעקבותיה מוזמנת תכנית נוספת, הפעם לכבוד יום העצמאות, בשם "ארבעים ומשהו". הצלחתן של שתי התכניות מעודדות את הערוץ השני להזמין עונה שלמה מהצוות המנצח, אשר תהפוך להיות התכנית המיתולוגית "החמישיה הקאמרית" אשר תשודר בין השנים 1993-1997. כל חמשת השחקנים (בהם שניים מתלמידי החוג לקולנוע – מנשה נוי ושי אביבי) יקבלו מעמד של פולחן בתרבות הישראלית.

בתמונה: צילום מסך מתוך "ארבעים ומשהו", 1992. בתמונה למטה: צילום מסך מתוך "פורים לדורותיו", 1992. באדיבות הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.

1994 - מיכל בת-אדם מצטרפת לסגל ההוראה

הבימאית והשחקנית, מהחשובות והבולטות בישראל, זכתה בפרס אופיר למפעל חיים ב-2019 ופרס ישראל ב-2021. כבמאית הביאה לקולנוע הישראלי שפה אישית ייחודית ושמה דגש על סיפורים של נשים. מבין סרטיה: "רגעים", "בן לוקח בת", "על חבל דק" ו"איה – אוטוביוגרפיה דמיונית". בבית הספר לימדה בימוי, משחק והדרכת שחקנים והעניקה לדורות של קולנוענים את הרגישות האופיינית רק לה בכל הנוגע לבימוי השחקנים ועיצוב הדמויות.

בתמונה: מיכל בת-אדם. צילום: אורון כהן.

1994 – הפסטיבל הבינלאומי החמישי לסרטי סטודנטים

הפסטיבל החמישי נערך לראשונה כפסטיבל הרשמי של "סילקט" – הארגון הבינלאומי לבתי ספר ותיקים ואוניברסיטאות לקולנוע. הצלם הספרדי תיאו אסקמיליה בין אורחי הכבוד. 190 סרטי סטודנטים מוקרנים בפסטיבל. בין הזוכים "סיבוב אחרון" של תומאס וינטרברג ו"הפיה שלא רצה להיות פיה" של לורי לאנד.

בתמונה: שער תכניית הפסטיבל החמישי, 1994. עיצוב: אבישי ומרי נגר.

ראשת החוג לקולנוע (1996-1997) - מיכל פרידמן

פרידמן, מחוקרות הקולנוע החשובות בישראל, תוך דגש על קולנוע גרמני וצרפתי ובנושאי אוטוביוגרפיה קולנועית וטראומה, היוותה חלק מרכזי מהחוג לקולנוע כמעט מראשיתו, הקימה את סינמטק החוג שהיה ממונה על הקרנות הסרטים במסגרת הלימודים והקדישה מאמצים רבים לפתח את תחום המחקר והתיאוריה שעד כה הוזנח לטובת הכשרה מקצועית.

1996 - מועמדות שלישית לפרס אוסקר הסטודנטים

לאחר שגרף מספר פרסים בפסטיבלים ברחבי העולם, "משמרת שנייה" של אודי בן אריה מגיע גם לרשימה הסופית של המועמדים לפרס האדמיה האמריקאית לסרט הסטודנטים הטוב ביותר.

בתמונה: הודעת המועמדות לסרט מטעם האקדמיה האמריקאית לקולנוע. באדיבות ארכיון הסרטים.

1996 - הפסטיבל הבינלאומי השישי לסרטי סטודנטים

עמליה מרגולין מנהלת את הפסטיבל השישי, בו אורחי הכבוד איבן פאסר ופול מזורסקי מציגים בטרום בכורה סרטים חדשים לקהל הישראלי. מבין סרטי הסטודנטים המציגים בפסטיבל סרטים של במאים רבים שהפכו ליוצרים מובילים בקולנוע העולמי, בהם: ג'סיקה האוזנר, טוד פילד, מאלגוז'אטה סמובסקה, פרנסואה אוזון וסרגיי לוזניצה – האחרון זכה בפרס הסרט התיעודי על "היום נבנה בית". סרטו של רן כרמלי מסם שפיגל "גול עצמי" זוכה בפרס הסרט העלילתי. לראשונה נערך במקביל לפסטיבל גם כנס אקדמי בו מיטב חוקרי הקולנוע מהעולם התארחו באוניברסיטה, כנס שהפך גם הוא למסורת.

בתמונה: שער תכניית הפסטיבל השישי. עיצוב: רוני קורץ, ליאת ברזילי, ולריה מינצי.

1996 - הכנס הבינלאומי הראשון

במסגרת אירועי הפסטיבל ה-6 מתקיים הכנס הבינלאומי הראשון בישראל לחקר הקולנוע. הכנס, "טשטוש גבולות באמנות הקולנוע לקראת סוף המאה", בהפקתו של רז יוסף, נפרש על פני מספר תחומים: בין הטכנולוגיות הישנות והחדשות; בין ההיסטוריה הכתובה לקולנוע; בין אמנויות אחרות לקולנוע; בין ייצוגי המינים בקולנוע ובין המרכז לשוליים. מספר חוקרים בעלי שם מאוניברסיטאות בארה"ב ובאירופה, לצד חוקרים ישראלים, הציגו עבודות מחקר חדשות והשתתפו בדיוני הכנס. בהמשך הפך הכנס הבינלאומי לאירוע נפרד מהפסטיבל. החוקרים שהגיעו לאותו כנס ראשון המשיכו והגיעו גם לכנסים הבאים והפכו לידידי החוג.

בתמונה: כרזת הכנס, 1996. באדיבות ארכיון הסרטים

1997 - הפגנת סטודנטים

הפגנה של כלל הסטודנטים לקולנוע נגד כוונת מוסדות האוניברסיטה לסגור את החוג לקולנוע.

בתמונה למעלה: ההפגנה מול בניין מקסיקו, 1997. צילום: ליביו כרמלי.
בתמונה למטה: בין המפגינים, הסטודנטים דאז, מימין: דני סירקין, חן שיינברג, ולירן עצמור. צילום: ליביו כרמלי ובאדיבותו.

1997- סיפורים קצרים על אהבה

סדרת הסרטים בהפקת בוגר החוג חגי לוי משודרת בערוץ 2 ומאפשרת לסטודנטים בחוג ולבוגרים טריים חשיפה לקהל גדול עם סרטים קצרים-ארוכים שהפכו למשפיעים, בהם "הבחור של שולי" של דורון צברי, "מלכה לב אדום" של רן טל ואתגר קרת, "בעל בעל לב" של איתן פוקס, "דומינו" של אורי סיון ו"שלושה כוכבים" של חגי לוי.

בתמונה: לוגו הסדרה, 1997. באדיבות חגי לוי.

ראש החוג לקולנוע (1998-2000) - אמיל קנבל

אמיל "מילק" קנבל, צלם ובמאי, ממייסדי החוג לקולנוע מתמנה לתפקיד ראש החוג. קנבל טיפח דורות של יוצרי קולנוע משנות השבעים ועד מותו תוך שילוב של נקודת מבט חריפה ונוקשה ותמיכה ואהבה ליוצרים.

בתמונה: קנבל בארכיון החוג, 2000. צילום: ליביו כרמלי ובאדיבותו.

1998 – הפסטיבל הבינלאומי השביעי לסרטי סטודנטים

לירן עצמור ואלון כספי מנהלים את המהדורה השביעית של הפסטיבל, מהדורה בה הקולנוע הישראלי בלט במיוחד כאשר בשני הפרסים הראשונים זכו סרטים של במאים שעתידים להוביל את הקולנוע הישראלי בשנות האלפיים: "עם חוקים" של דובר קוסאשווילי מהחוג בפרס הראשון ו"סוסי ים" של ניר ברגמן מסם שפיגל בפרס השני. סרטי סטודנטים ישראלים בולטים בתחרות היו "קילר בייב" של עודד רסקין, "עכשיו רחמנינוב" של דניאל סריקין, "אנשים" של הדר פרידליך, "עידו" של גלעד גולדשמיט, ו"ל"ג בעומר" של שרון עמרני. אורחת הכבוד הייתה הבמאית והמפיקה מישל אוחיון, בוגרת החוג ששבה להתארח אחרי פרסים רבים ליצירתה התיעודית בארה"ב, כולל מועמדות לאוסקר.

בתמונה: שער תכניית הפסטיבל השביעי, 1998. עיצוב: סטודיו לוקר. באדיבות ארכיון הסרטים.

1999- "עם חוקים" של דובר קוסאשווילי הוא סרט הסטודנטים הראשון מהחוג שזוכה בפסטיבל קאן

זכייה זו הייתה הסנונית הראשונה של גל פרסים לסרטים שהופקו בחוג בשנים הבאות והתחילה מערכת יחסים ארוכת שנים בין ביה"ס לקולנוע ובין פסטיבל קאן. הסרטים הבאים שיוקרנו במסגרת תחרות הסינפונדסיון, אשר מוקדשת לדור העתיד של יוצרי הקולנוע, ולעידוד המשך יצירתם המקורית והחדשנית הם:

2000 – קינוח / עמית סאקומסקי
2001 – שעווה זה כואב / מיה דרייפוס
2002 – שאלות של פועל מת / איה סומך
2003 – אוכלי לחם חסד / חיים טבקמן
2004 – ביתה של המשוררת / חיים טבקמן
2005 – ביקור חולים / מיה דרייפוס
2006 – גם ילדים התחילו קטנים / יניב ברמן
2008 – שתיקה / הדר מורג
2009 – סגל / יובל שני
2011 – על מרתה לעוף / מעיין ריף
2012 – רסן / אתי ציקו
2017 – בן ממשיך / יובל אהרוני
2018 – דולפין מגומי / אורי אהרון
2020 – נעורים / שי לי עטרי
2021 – הביקור / מיה קפלן
2022 – שארות / אורין כדורי

"עם חוקים" זכה בהמשך גם בפרס וולגין בפסטיבל ירושלים, פרס מוגרבי ופרס ראשון בפסטיבל הסטודנטים.

"חתונה מאוחרת", סרטו הראשון באורך מלא של קוסאשווילי, המבוסס על "עם חוקים" זכה להצלחה אדירה בארץ ובעולם וסימן את התחלתו של תור הזהב של הקולנוע הישראלי של שנות ה-2000.

בתמונה: צילום מסך מתוך "עם חוקים", 1999, בימוי: דובר קוסאשווילי.

2000 - נפתחת התכנית ללימודי תואר שני בחוג

בשנות התשעים פנתה המרצה והחוקרת ענת זנגר לחוג לספרות ולתקשורת בירושלים במטרה ללמוד לשם לקבלת תואר שני בקולנוע. תואר זה לא היה חלק מתכנית הלימודים בחוג לקולנוע. במשך שנים היו נסיונות להקים תוכנית כזו, אך לא נמצאו מספיק מרצים בעלי דוקטורט לצורך כך.
בעקבות צעדה של זנגר התגבר רצונם של סטודנטים נוספים לתואר השני, של צוות ההוראה ואף ראשי החוג בזמנו הביעו עניין.
אחד הצעדים הראשונים לקראת הקמת המסלול היה הכנס הבינלאומי ב-1996, אליו הוזמנו חוקרים רבים בעלי מעמד בינלאומי בולט. בעידודו של ד"ר דב רובינשטיין, פרופ' ענת זנגר ונורית גרץ נבנה והוקם מסלול קולנוע במסגרת התוכנית בתואר הבינתחומי אשר גיבש את ההכרה בצורך בלימודי התואר השני. לאחר מאמצים ורצון רב, ועדות, דוקטורט ופרסומים, שיחות עם דקאנים, ומרצים שלמדו בחוג אחר או בחו"ל, בשנת 2000 הוקם המסלול לתואר השני בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, עם זנגר כראשת המסלול. גם כיום, זוהי התוכנית היחידה בארץ שמלמדת קולנוע עיוני בלבד ומספקת תואר שני בקולנוע.

בתמונה: שער ההצעה לתכנית הלימודים לתואר השני כפי שהוגשה לוועדה האוניברסיטאית לתואר שני, ינואר 1998. באדיבות ארכיון הסרטים.

2000 - הפסטיבל הבינלאומי השמיני לסרטי סטודנטים

אילאיל אלכסנדר ועמית שלו מנהלים את המהדורה השמינית של הפסטיבל, בה לראשונה נערכת תחרות נפרדת לסרטים ישראלים בנוסף לתחרות הבינלאומית הכוללת גם סרטים ישראלים. הבמאי הבלגי ז'אקו ואן דורמל העביר כיתת אמן. הבמאי הפלסטינאי ג'ורג' חלייפי היה חלק מצוות השופטים. גם במהדורה הזו הפסטיבל מציג סרטי סטודנטים של במאים שעתידים להפוך ליוצרים מוערכים: קלין פטר נצר הרומני, אלכסנדר קוט הרוסי, קאזין אוז וחוסיין קרביי, שניהם כורדיים-טורקיים. סרטו של חוסיין קרביי "בוראן" זוכה בפרס הראשון.

בתמונה: שער תכניית הפסטיבל השמיני, 2000. עיצוב: סטודיו חליבה-חסון. באדיבות ארכיון הסרטים.

ראש החוג לקולנוע (2001-2002) - ד"ר ניצן בן שאול

החל משנות התשעים, ד"ר ניצן בן שאול היה דמות מפתח במחקר הקולנועי ובלימודים העיונים בבית הספר, ובהמשך דחף את בית הספר לעיסוק מוגבר במדיה דיגיטלית ובגישות חדשות לדימוי הקולנועי, כולל חזון לקולנוע אופציונלי אותו מימש בסרט "מערבולות".

בתמונה: ניצן בן-שאול, 2010. צילום: אריאל בשור.

2002- סרטה של מיה דרייפוס "שעווה זה כואב" מוקרן בפסטיבל קאן

בהמשך סרט הגמר של דרייפוס "ביקור חולים" יוקרן אף הוא בקאן ויזכה בפרס.

בתמונה: טקסט שכתבה דרייפוס על השתתפותה בפסטיבל הסטודנטים. עיתון "העיר", מוסף סרטי סטודנטים, מאי 2002. צילום: רמי זרנגר.

2002 - הפסטיבל הבינלאומי התשיעי לסרטי סטודנטים

עלמה שירן וירון שני משתפים פעולה בניהול הפסטיבל, שמציג לראשונה את "הפרויקט התיעודי-חברתי" שהוקדש לשיתוף פעולה בין סטודנטים לקולנוע לנערים מיפו, כאשר בנוסף הוצג פרויקט יומני וידאו שבמסגרתו ניתן לתושבי יפו לצלם סרט יומן אישי בעצמם. בין אורחי הכבוד של הפסטיבל הבמאים הצרפתיים קלוד לנצמן ולאוס קארקס. מבין סרטי הסטודנטים המשתתפים: סרט של אלסנדרו רק שעתיד להיות אנימטור איטלקי בכיר, סרט נוסף של חוסיין קארביי שזכה בפרס הגדול בפסטיבל השמיני ויבול מוצלח ומגוון של סרטים ישראלים, בהם: "שאלות של פועל מת" של איה סומך, "שעווה זה כואב" של מיה דרייפוס, "מבול" של גיא נתיב, "נראה אותך גבר" של זהר וגנר ו"איכה" של אליעזר שפירא. הסרט הפולני "עניין של גבר, של סלאוומיר פאביקי זוכה בפרס הראשון.

בתמונה: שער תכניית הפסטיבל התשיעי, 2002. עיצוב: סטודיו Ungroup.

ראש החוג לקולנוע (2002-2004) - פרופ' אילן אבישר

אבישר, חוקר מוביל בקולנוע יהודי ולימודי השואה, בעל תואר ראשון בפילוסופיה ותיאטרון, תואר שני בספרות השוואתית ותואר ד"ר מאוניברסיטת אינדיאנה בנושא "האסתטיקה והפוליטיקה של סרטי השואה". החל משנות השמונים פעיל גם בעשייה קולנועית כמפיק, תסריטאי ועורך תסריט. בין הסרטים אשר היה שותף לעשייתם: "הבנות מליבאו" ו"פנתר לבן". אבישר מתמנה לראש החוג לקולנוע אחרי שנים רבות כמרצה מוערך ואהוד בחוג וכמי שפועל לקידום היצירה בארץ הן באקדמיה והן דרך תמיכה בהפקת סרטים. בין השנים 2010-2014 כיהן כיושב ראש הרשות השנייה.

2003 - השקת כתב העת "פס יצירה"

פס יצירה, כתב עת לקולנוע וטלוויזיה (תואר ראשון). בוגרי המסלול העיוני בביה"ס לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב מגישים פרי עבודה של שנה בהנחיית מרצי ביה"ס – קובץ מאמרי בכורה וניתוחים מקוריים של עבודות קולנועיות וטלוויזיוניות משמעותיות. חברי המערכת: נוריץ גרץ, מיכל פרידמן, אלעד ברגיא, לימור גולדשטיין, שירז גרד, מואב וארדי, מרב מירצקי, מורן מלמד, דניאלה קאופמן. מפיקי הגיליון הראשון: אהרון קשלס וגל רז.

בתמונה: שער הגיליון הראשון, 2003. עיצוב: די.אנ.איי עיצוב והפקות.

2004 - הפסטיבל הבינלאומי ה-10 לסרטי סטודנטים

בין אורחי הפסטיבל שמנוהל בידי זהר לביא ויריב מוזר, השחקן ריצ'רד גיר, הבמאי בוגר הפסטיבל תומס ויטרברג, הבמאים קתריין ברייה, פול שרדר, פטריס לקונט, עמנואל פינקל והצלם הישראלי-הוליוודי אדם גרינברג. אותות הוקרה הוענקו למיכל בת אדם ולנחמן אינגבר.
הפסטיבל מציג סרטי סטודנטים של במאים שעתידים להצליח כגון: קורנליו פורומבויו הרומני והישראלים מיכל ברזיס, נטלי קפלן, נדב לפיד נעמי לב-ארי, יובל שפרמן, שונית אהרוני ועמיקם קובנר. "קן פראי" של ג'יאנינה גריגורס זוכה בתחרות הבינלאומית.

בתמונה למעלה: שער תכניית הפסטיבל העשירי, 2004. עיצוב: סטודיו נובו – ניל גוטנמכר.

בתמונה למטה: אורחי הפסטיבל ריצ'רד גיר ואבי נשר.

בתמונה: אורחי הפסטיבל תומס וינטרברג (במאי "החגיגה") ומוינס רוקוב (תסריטאי) במפגש בהנחייתו של נחמן אינגבר.

2004 - התכנית "סדנה למשחק" מצטלמת באולפני החוג לקולנוע

התכנית המבוססת על הפורמט האמריקאי המצליח "Inside the Actors Studio" מופקת על ידי החוג לקולנוע בשיתוף ערוץ 8. התכנית, בהנחייתו של עמנואל הלפרין, כללה 20 פרקים בהם התראיינו אסתי זקהיים, אלון אבוטבול, גילה אלמגור, חיים טופול, מיכל בת אדם, ליאור אשכנזי, שבי גביזון ועוד.

ראש החוג לקולנוע (2005-2008) - ד"ר דב רובינשטיין

דב רובינשטיין, בוגר החוגים לרפואה ולקולנוע הצטרף לצוות ההוראה בשנת 1993 כמורה לתסריטאות וב-2003 התמנה לתפקיד ראש החוג ובהמשך לראש מסלול התואר השני.
כמורה וכחונך ליווה רובינשטיין דורות רבים של סטודנטים וסייע להם להגשים את חזונם באופן המיטבי, החל בארי פולמן ורן בלייר, דרך דובר קוסאשווילי ומיה דרייפוס וכלה בהדס בן ארויה ויונה רוזנקיאר, רבים מיוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל מכירים תודה מיוחדת לרובינשטיין, אשר בסבלנותו האינסופית, הבנתו העמוקה של האמנות השביעית ועין חדה כסכין מנתחים, מהווה שותף סמוי אך מרכזי בעיצוב פניה של הדרמה הישראלית מאז שנות התשעים.

בתמונה: רובינשטיין ויעל פרלוב בארכיון החוג, 1997. צילום: ליביו כרמלי ובאדיבותו.

2005 - "לילה אפל" של לאוניד פרודובסקי מועמד לפרס אוסקר הסטודנטים

סרטו של פרודובסקי זוכה במועמדות אחרי שורה ארוכה של פרסים, כולל פרס הסרט הטוב ביותר מטעם ארגון בתי הספר לקולנוע "סילקט", אחד משלושה סרטים של החוג שזכו בפרס בשנים עוקבות, בין "ביקור חולים" של מיה דרייפוס ו"דרכים" של ליאור גלר.

בתמונה: הודעת המועמדות לסרט מטעם האדמיה האמריקאית לקולנוע. באדיבות ארכיון הסרטים.

2006 - הפסטיבל הבינלאומי ה-11 לסרטי סטודנטים

ליאת הרט ונעמי מיכאלי מנהלות את המהדורה ה-11 של הפסטיבל שממשיך לגדול. בין אורחי הכבוד הבמאי גספר נואה, ויקטור קוסקובסקיו והתסריטאי דן גורדון.
מבין הסרטים הישראלים הנחשפים בפסטיבל: "ביקור חולים" של מיה דרייפוס, "חיילת בודדה" של טליה לביא, "לילה אפל" של לאוניד פרודובסקי. כמו כן מוקרנים שני סרטים בולטים בהפקה אמריקאית על הסכסוך הישראלי פלסטיני: "תהיה בשקט" של סאמח זועבי ו "סיפור השטחים" של ארי סנדל.

בתמונה: שער תכניית הפסטיבל ה-11, 2006. עיצוב: סטודיו נובו – ניל גוטנמכר.

2007 - סוף עידן הפילם בחוג לקולנוע

לאור יתרונותיהן הבולטים של מצלמות הווידאו החדישות ודעיכת השימוש במצלמות ומעבדות לפיתוח פילם בכל העולם, מופסק השימוש במצלמות ה-16 מ"מ אשר שימשו את תלמידי החוג במשך ארבעה עשורים.

בתמונה: מצלמת 16 מ"מ, Arriflex 165R, המצלמה האחרונה שעמדה לשימוש תלמידי החוג לקולנוע. באדיבות מחסן הציוד.

2008 - "ואלס עם באשיר" של בוגר החוג ארי פולמן מוקרן בפסטיבל קאן לשבחי הביקורת

סרטו של פולמן, בוגר החוג, המשלב בין חומרים תיעודים לאינמציה ומרחיב את גבולות הקולנוע התיעודי, זוכה לביקורות נלהבות בפסטיבל וממשיך לזכות בשורה ארוכה של פרסים, כולל מועמדות לאוסקר וזכייה בגלובוס הזהב.

בתמונה: כרזת הסרט, 2008. כל הזכויות שמורות לברידג'יט פולמן כנופיית סרטים.

2008 - הפסטיבל הבינלאומי ה-12 לסרטי סטודנטים

מבין אורחי הכבודי בפסטיבל: הבמאי-תסריטאי-האמריקאי ג'ון סיילס, הבמאית והשחקנית שרה פולי והבמאי הספרדי חוליו מדם.
לרוע המזל, הבמאי ז'אן-לוק גודאר ביטל את בואו ברגע האחרון אולם הפסטיבל שניהלו שירה כרמי ואפרת כהן עדיין כלל כמות גדולה של רגעי שיא. רבים מהם בתחרות הישראלית שכללה את "פנחס" של פיני טבגר, "זהר" של יסמין נובק, "מותה של שולה" של אסף קורמן, "המנון" של אלעד קידן (שזכה בפרס הראשון) ו"משעולים" של הגר בין אשר. בתחרות הבינלאומית זכה הסרט "שאיפות גבוהות" של הבמאי הפיני מאזדק נאסיר.

בתמונה: שער תכניית הפסטיבל ה-12. עיצוב: סטודיו we do design – סמדר יגר, שגית גיא.

2009 - "עג'מי" מועמד לפרס האוסקר לסרט הזר

בשנה השנייה ברציפות, סרט של בוגר החוג מועמד לאוסקר בקטגורית הסרט הזר הטוב ביותר. בוגר החוג ירון שני יצר את "עג'מי" בשיתוף עם סכנדר קופטי, שיתוף פעולה שהחל כעשוור קודם לכן בפרויקט התיעודי חברתי "פרויקט יפו" שהפיק החוג עבור פסטיבל סרטי הסטודנטים תחת ניהולו של שני.

בתמונה: כרזת הסרט. כל הזכויות שמורות לינוסן הפקות בע"מ.

ראש החוג לקולנוע (2009-2013) - ראובן הקר

לאחר קריירה צבאית מרשימה שכללה תפקידים פיקודיים במלחמת יום כיפור, מבצע אנטבה ומבצע ליטני נרשם הקר ללימודי קולנוע. במסגרת לימודיו ובמהלך מלחמת לבנון ביים עם חברו לנשק ולספסל הלימודים, שלב וינס, את הסרט התיעודי "בוקיטו" אשר מעבר לאיכויותיו הקולנועיות סיפק ביקורת אנטי מלחמתית נוקבת.
מלבד תפקיד ראש החוג, שימש הקר גם כראש מסלול הפקה ויזם פרויקטים רבים, בינהם הפרויקט התיעודי-חברתי.
עבור דורות של סטודנטים ומרצים בבית הספר לקולנוע על שם סטיב טיש, ראובן הקר היה ועודנו יותר ממורה ויוצר קולנוע מוערך – הוא מתווה דרך ומעורר השראה הן לעמידה מול אתגרים והן לשילוב של רצינות וערכים בהוראה וביצירה.

בתמונה: ראובן הקר, 2010.

2010 - הפסטיבל הבינלאומי ה-13 לסרטי סטודנטים

נועה רגב והילה שטרית מנהלות מהדורה נוספת של הפסטיבל בו התארחו מספר יוצרים בינלאומיים מעורכים בראשות המפיק האגדי רוג'ר קורמן שפגש באירועי הפסטיבל את מנחם גולן, כ-50 שנה אחרי שעבדו יחד.
בין האורחים היו צמד היוצרים הדוקומנטרים רוב אפסטין וג'פרי פרידמן, הבמאי ההונגרי קורנל מונדרוצו, הבמאי הצרפתי נתן מילר ומפיק סרטיו של סטנלי קובריק – יאן הרלן שעמד בראש צוות השיפוט.
בפסטיבל הוצג לראשונה פרוייקט "קפה" בו לקחו חלק במאים ישראלים ופלסטינאים, בניהולה האמנותי של יעל פרלוב. הסרט הישראלי "סיור מודרך" של בנימין פרידנברג (סם שפיגל) זוכה בפרס בתחרות הבינלאומית.

בתמונה: כרזת הפסטיבל ה-13, 2010. עיצוב: גיא שגיא, נדב ברקן.

2011- דפני ליף בוגרת החוג מובילה את המחאה החברתית נגד יוקר המחייה

בוגרת החוג לקולנוע, דפני ליף, מיואשת מיוקר המחיה ומצוקת הדיור עומדת בראש מחאה חברתית המונית חסרת תקדים שמתחילה במאהל מאולתר בשדרות רוטשילד ומסתיימת בצעדות מחאה של מאות אלפי אנשים.

בתמונה: ליף יחד עם חברי סגל החוג לקולנוע בזמן המחאה החברתית, 2011. צילום: עילית זקצר.

2011 - כנס "פיקציה" הראשון

הכנס הראשון המוקדש ללימודי טלוויזיה נערך בהפקת החוג לקולנוע וטלוויזיה בשיתוף המחלקה לאמנות הקולנוע והטלוויזיה במכללה האקדמית "ספיר". זוהי שנתו הראשונה אך לא האחרונה, ולמעט הפסקה במהלך מגפת קורונה המשיך להתקיים מאז הקמתו ועד היום.

בתמונה: כרזת הכנס הראשון, 2011. עיצוב: יעל כפיר ומיכל סמו, המשרד לעיצוב גרפי, אוניברסיטת תל אביב.

2012 - ייסוד חברת ההפקות של בית הספר לקולנוע "גאודאמוס הפקות"

החברה מנוהלת על ידי אפרת כהן ומטרתה העיקרית היא עידוד וקידום יוצרים צעירים בעת צעדיהם הראשונים בתעשייה. החברה יוזמת שיתופי פעולה עם ערוצי שידור, קרנות, מוסדות רלוונטיים ויוצרת קופרודוקציות בינלאומיות עבור קולנוע, טלוויזיה וניו מדיה. היא עוזרת לנהל את מגוון ההפקות של החוג, ומפיקה עבורו סרטים באורך מלא, סדרות עלילתיות ודוקומנטאריות, סרטים קצרים ומיזמים מיוחדים.

בתמונה: לוגו חברת "גאודאמוס".

2012 - הפסטיבל הבינלאומי ה-14 לסרטי סטודנטים

ארז ברנהולץ ואלעד גולדמן מנהלים את הפסטיבל שמארח לראשונה תחרות לסרטי הים התיכון וארצות ערב.
בין אורחי הכבוד הרבים, הבמאים: פאולו סורנטינו, דניס טנוביץ', גיאורגי פאלפי, בנדק פלייגוף, אורסולה אנטוניאק, סטפן רוזביצקי ולנסלוט אודוואה אימסוואן שחשף לקהל הישראלי לראשונה את הקולנוע הניגרי. כמו כן התארחו התסריטאי הרומני המוביל ראזבן ראדולסקו מעצב הפסקול ההוליוודי מארק ברגר שזכה ב-4 פרסי אוסקר.
"נשימת הקשת שלי", סרטה של הבמאי האיטלקי אנריקו מאריה-ארטלה זוכה בפרס הראשון

בתמונה: כרזת הפסטיבל ה-14, 2012. עיצוב: יעל נטר, גלעד פריד.

2012- נפתח מסלול מדיה דיגיטלית וניו מדיה

המסלול מכשיר דורות חדשים של יוצרים לספר את סיפוריהם באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות ואינטראקטיביות.
התכנית מתמקדת בלימוד ומחקר בשני תחומים מרכזיים: יצירה של אפקטים ויזואליים דיגיטליים לקולנוע ולטלוויזיה (VFX), ויצירה בטכנולוגיות אינטראקטיביות כגון מחשבים, אינטרנט, סלולר, מכשירים ניידים, סביבות וירטואליות מדומות (VR) ורבודות (AR).

בתמונה: תערוכת בוגרי ובוגרות מסלול מדיה דיגיטלית, 2022. צילום: אליה אוטוצ'קין.

2012 - פרויקט "אוטובוס הסרטים"

פרויקט קולנוע על גלגלים שממשיך עד היום בשם "אוטובוס הסרטים" החל לראשונה בפסטיבל הבינלאומי ה-14 לסרטי סטודנטים, זאת ביוזמת מנהלי הפסטיבל, אלעד גולדמן וארז ברנהולץ. האוטובוס מסייר ברחבי ישראל במטרה ומתוך אמונה לייצר שינוי דרך כוחו של הקולנוע. האוטובוס הגיע למקומות שונים ברחבי הארץ, כמו דגניה, כרמיאל, אום אל פחם ולוד.

בתמונה: ירון בלוך, ברנהולץ, איתן גרין, גולדמן, ראובן הקר וליביו כרמלי בעת השקת האוטובוס הראשון, 2012. צילום: אמיר טאוזינגר ובאדיבותו.

ראש החוג לקולנוע (2013-2016, 2021-) - פרופ' ירון בלוך

בלוך, בוגר החוג ובין המורים לבימוי המובילים בישראל מקבל את ראשות החוג ומוביל אותו לעידן חדש ומפואר. בתקופתו של בלוך החוג לקולנוע הופך להיות בית ספר באופן רשמי, התכניות המעשיות והעיוניות מורחבות עוד ומעמדו הבינלאומי נוסק. השפעתו הרבה של בלוך על בית הספר כמנהל וכחלק מצוות ההוראה נעה בין גיוס תרומות ויצירת מסגרות לימוד חדשות לבין יחס אישי לתלמידים בתהליך היצירתי והשקעת תשומת הלב ותמיכה בעשייה הקולנועית של הסטודנטים. בתקופת כהונתו בית הספר מרחיב את תכנית הלימודים משלוש שנות לימוד לארבע ומתחיל לראשונה גם להפיק בעצמו סרטים באורך מלא באמצעות קרן ע"ש סטיב טיש. בלוך חוזר ב-2021 לעמוד בראש בית הספר.

בתמונה: ירון בלוך. צילום: תם וינטראוב לוק.

2013 - האקדמיה לקולנוע מכריזה על פרס אופיר חדש – לסרט הקצר

מעמדו הנוסק של הסרט הקצר זוכה לאישור רשמי כסוגה קולנועית גם מצדה של האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה.

בתמונה: לוגו פרסי אופיר. באדיבות האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה.

2013 - הפסטיבל הבינלאומי ה-15 לסרטי סטודנטים

הפסטיבל עובר למתכונת חד שנתית, כאשר אלעד גולדמן וארז ברנהולץ מנהלים מהדורה נוספת של הפסטיבל. בפרס הסרט הקצר הטוב ביותר זכה אורן אדף מבית הספר סם שפיגל על סרטו "בשבחי היום".
בין אורחי הכבוד הבמאית הצרפתית קתריין ברייה, הבמאי התאילנדי פן-אק ראטנארואנג והבמאי המרוקאי נביל עיוש.

בתמונה: כרזת הפסטיבל ה-15, 2013. עיצוב: אבישר גולדמן, יצחק יצחקי.

2014 - קרן בלווטניק לסרטי סטודנטים

הקרן, בתרומתו הנדיבה של איש העסקים היהודי-אמריקאי לאוניד "לן" בלווטניק, מספקת תמיכה כספית לתלמידי בית הספר לקולנוע לשם הפקת סרטים מעוררי מחשבה ובאיכות גבוהה. מיועדת להפקת סרטי הסטודנטים ובאמצעותה מספר הסרטים המופקים בבית הספר לקולנוע גדל באופן משמעותי. קרן זו תומכת בבית הספר גם על ידי מימון גיוס חוקרים מן השורה הראשונה בתחום.

בתמונה: לוגו הקרן.

2014 - הפסטיבל הבינלאומי ה-16 לסרטי סטודנטים

רוני שמיס וטליה ברנשטיין מנהלת את הפסטיבל ששב לארח סטודנטים מרחבי העולם ושורה ארוכה של אורחי כבוד: האחים דארדן, לאוס קראקס (ששב בפעם השנייה), אוטר יוסליאני, ראדו מונטיאן, קים ג'י-וון, זביג ריבצ'ינסקי, מולי מלן סטנסגארד (העורכת של סרטי לארס פון טרייר) ועוד. לראשונה, לצד סרטי הסטודנטים נערכת התחרות לקולנוע עצמאי החושפת את מגוון העשייה בקולנוע הקצר בישראל גם מחוץ ללימודי הקולנוע.

בתמונה: כרזת הפסטיבל ה-16, 2014. עיצוב: אבישר גולדמן, יצחק יצחקי.

2015 - החוג לקולנוע הופך רשמית לבית הספר לקולנוע ע"ש סטיב טיש

איש העסקים ומפיק הקולנוע והטלוויזיה האמריקאי סטיב טיש, זוכה פרס האוסקר תורם 10 מיליון דולר לחוג לקולנוע להעלאת מעמדו של החוג, שנקרא מעתה והלאה "בית הספר לקולנוע וטלוויזיה על שם סטיב טיש". התרומה מאפשרת לבית הספר לשדרג את תוכניות הלימודים, להציע מלגות לימוד ומלגות להפקת סרטים, לרכוש ציוד מקצועי ולייצר שותפויות עם גורמים בינלאומיים.
טיש: "היכולת לספר סיפורים היא קריטית לקידום הדיאלוג וההבנה – דברים שהעולם זקוק להם ביותר. אוניברסיטת תל אביב ניצבת בחזית הזאת, והיא מטפחת ומצמיחה תלמידים יצירתיים ומוכשרים ביותר, בעלי קולות מגוונים, מכל רחבי ישראל והאזור. אני שמח מאוד לתמוך במאמציה של האוניברסיטה, ולכבוד רב לי לזכות בהוקרתה."

בתמונה: כתבה מתוך אתר האינטרנט של ההוליווד ריפורטר, 2015.

2015 - הוספת סדנאות בימוי לתכנית הלימודים המעשית

יוסף פיצ'חדזה, ראש מסלול ההפקה, יוזם את הוספת סדנאות הבימוי לשנים ב'-וג' במסלול ההפקה. סדנאות אלה, המאפשרות לסטודנטים להתנסות באפיקים אחרים, אחראיות לכמה מהיצירות המיוחדות והנועזות ביותר המופקות בחוג לצד סרטי הגמר ומעשירות את תיק העבודות של התלמידים.
נושא הסדנה הראשונה היה פרשנויות קולנועיות לשירה. את הסדנאות הבאות יעבירו מיטב המורים היוצרים כמו דני לרנר, מיכל ויניק, פרופ' רם לוי וערן קולירין. בין הנושאים: אדפטציה, מוזיקה, ז'אנרים, אגדה וריאליזם.

בתמונה: שניים מסרטי הסדנה הראשונה – "זכרון דברים" של מיכל זכריה ו"הד" של שני אגוזין וענת גנור.

2015 - הפסטיבל הבינלאומי ה-17 לסרטי סטודנטים

המהדורה השנייה בניהולן של רוני שמיס וטליה ברנשטיין נפתחת בהקרנת סרטי "פרולוג" – פרויקט שפותח בפסטיבל הקודם שמטרתו עידוד ותמיכה בסרטים של בוגרים טריים של בתי ספר לקולנוע.
בין אורחי הפסטיבל המפיקים רם ברגמן ואפי בראון, העורך דילן טיצ'נור, הצלם רישארד לנצ'בסקי והבמאים האל הארטלי ומישל פרנקו.

בתמונה: כרזת הפסטיבל ה-17, 2015. עיצוב: אבישר גולדמן, יצחק יצחקי.

2016 - נפתחת קרן טיש לפיצ'רים, הזוכה הראשון הוא יונה רוזנקיאר וסרטו "הצלילה"

הסרט מושלם בשנת 2018 וזוכה בארבעה פרסים בפסטיבל ירושלים, ביניהם פרס הסרט הטוב, ובשני פרסים נוספים בפסטיבל לוקרנו בשוויץ. ב-2019 מוקרן הסרט בהקרנות מסחריות.

בתמונה: כרזת הסרט. צילום: עודד אשכנזי. באדיבות חברת גאודאמוס.

2016 - סרט הגמר באורך מלא של הדס בן ארויה "אנשים שהם לא אני" זוכה להצלחה

הפקת הסרט בכיכובה של בן ארויה החלה כסרט גמר קצר ובסופו של דבר הוא הפך לסרט באורך מלא בתמיכת קרן בלבטניק, קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות-פרויקט קולנוע ווקרן גשר. הסרט הוקרן הסרט בבכורה עולמית בפסטיבל לוקרנו ובפסטיבל חיפה ובהמשך בפסטיבל מר דל פלטה שם זכה בפרס הסרט הטוב.

בתמונה: כרזת הסרט. צילום: מידן ארמה.
בתמונה למטה: בן ארויה מקבלת את הפרס בפסטיבל מר דל פלטה

ראש בית הספר לקולנוע (2016-2020) - פרופ' רז יוסף

חוקר הקולנוע רז יוסף מלמד בחוג מאז שנות התשעים ויזם את הקמת הכנס הבינלאומי הראשון בארץ לקולנוע.
נושאי המחקר שלו: תיאוריה קולנועית, תיאוריה קווירית, תיאוריה פמיניסטית קולנועית, לימודים פוסטקולוניאליים וקולנוע של העולם השלישי, קולנוע ישראלי ותרבות ויזואלית לאומית, מלודרמה קולנועית, לימודי טראומה וזיכרון.
היה פרופסור-אורח באוניברסיטת מישיגן ובאוניברסיטת קולומביה בארצות הברית, וב"פאדייה": המכון האירופאי ללימודי יהדות בשבדיה. מחברם של ספרים רבים העוסקים בשלל נושאים, חלקם יצאו לאור גם באירופה ובארצות-הברית. עבודותיו על מגדר, מיניות, אתניות ולאומיות בקולנוע הישראלי פורסמו בכתבי עת רבים בארץ ובעולם.

2016 - הפסטיבל הבינלאומי ה-18 לסרטי סטודנטים

המהדורה ה-19 של הפסטיבל, בניהול עטרה פריש וניב פוקס, כוללת מתחם פופ אפ סינמה בדיזנגוף סנטר ומגבירה את החשיפה לפסטיבל ברחבי העיר. לערב קסום ומוזר אחד, סינמטק תל אביב כולו משנה את פניו עם הרצאות ומחוות לסרט "קטיפה כחולה".
בין האורחים הבינלואמיים בפסטיבל: הבמאים מישל הזנוויציוס, דיוויד גורדון גרין, ז'ואו פדרו רודריגז, דריוס קלארק מונו וגץ שפילמן, העורכות מוניקה ווילי וקלייר את'רתון והמפיק רוברט לנטוס.

בתמונה: כרזת הפסטיבל ה-18, 2016. עיצוב: אבישר גולדמן, יצחק יצחקי. צילום: מישה קמינסקי.

2016 - סדרת הספרים "עומק שדה" בהוצאת אוניברסיטת תל אביב

בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש מייסד את סדרת ספרי העיון "עומק שדה – סדרת טיש לקולנוע וטלוויזיה" בהוצאת "עם עובד" ובשיתוף אוניברסיטת תל אביב. הסדרה עוסקת בהיבטיו השונים של המדיום הקולנועי ממגוון רחב של גישות תיאורטיות, היסטוריות ואסתטיות, תוך מתן קדימות לחקר הקולנוע והטלוויזיה הישראליים. מטרתה לחשוף עבודות מחקר מקוריות מישראל ותרגומים של מחקרים קלאסיים ועכשוויים לחוקרים, סטודנטים ולציבור הרחב, ולעודד יצירת שיח קולנועי ביקורתי ועדכני בישראל. עד כה יצאו לאור 18 ספרים בסדרה.

בתמונה: כריכת הספר" עקבות ימים שעוד יבואו", הוצאת עם עובד. צילום: דוד עדיקא. עיצוב: יהודה דרי.

2016 - הקולוקוויום המחלקתי הראשון

הקולוקוויום המחלקתי הינו פורום שנתי דו-שבועי לתלמידי התואר השני והשלישי והסגל העיוני של בית הספר לקולנוע וטלוויזיה. בכל מפגש מוצגת למשתתפי הקולוקוויום סוגיה על ידי חוקר/ת בתחום מתוך סגל בית הספר, תלמידים מתקדמים ואורחים מהארץ ומחו״ל. כמו כן נערכים מפגשי הדרכה בנושאים מקצועיים לתלמידי המ״א והדוקטורט בנושאים כגון פרסום בכתבי עת וכנסים אקדמיים.
נושא הקולוקוויום הראשון: קולנוע, טלוויזיה ומדיה דיגיטלית יהודים וישראליים.

בתמונה: כרזת הקולוקוויום הראשון, 2016. באדיבות ארכיון הסרטים.

2016 - פרויקט "גיבורה"

בפסטיבל חיפה מוצג פרויקט "גיבורה" – אוסף סרטי במאיות בעלי נושא משותף שהופק בחוג בהנחיית מיה דרייפוס ומיכל ויניק. "מכתב אהבה למ"מ" של עטרה פריש מתוך הפרויקט זוכה בפרסים רבים ומהווה את הבסיס לסדרת הטלוויזיה "המפקדת".

בתמונה: כותרת הפרויקט. צילום מסך. כל הזכויות שמורות.

2017 - הפסטיבל הבינלאומי ה-19 לסרטי סטודנטים

המהדורה השנייה בניהול עטרה פריש וניב פוקס כוללת מחווה לסרט "2001 אודיסאה בחלל" הכוללת חוויה אינטראקטיבית בכל אולמות הסינמטק ותצוגה בשם The Enemy המשלבת שחזור תלת מימד ומציאות מדומה על מנת ליצור הזדהות עם צדדים שונים במלחמות ברחבי העולם.
בין אורחי הכבוד: העורכים יאנוש בילסקוב-יאנסן, סקיפ מקדולנד ופרד ריסקין, הצלמים לוקה ביגאצי ואיסטבן בורבאס, יוצר הטלוויזיה הנס רוזנפלד, המפיק הוגו סיגמן והבמאי הפולני מיגאל מרצ'אק שסרטו "כל אותם לילות לבנים" פתח את הפסטיבל.

בתמונה: כרזת הפסטיבל ה-19, 2017. עיצוב: בן נרובאי, הדר נרובאי, איילת ערן. צילום: מישה קמינסקי.

2017 - השקת "טי-פורט"

אתר אינטרנט מקצועי וכרטיס ביקור דיגיטלי ליוצרים הצעירים. מטרתו לחבר בין סטודנטים מעשרות בתי ספר לקולנוע בארץ ובעולם לבין תעשיית הקולנוע הקצר העולמית.

בתמונה: לוגו אתר "טי-פורט".

2018 - הפסטיבל הבינלאומי ה-20 לסרטי סטודנטים

הפסטיבל מציין את מהדורה מספר 20 עם דניאל אנג'ל ואורי אהרון נכנסים תתפקיד מנהלי הפסטיבל.
בין אורחי הכבוד הבמאים ז'אק אודיאר, קרלוס רייגאדס, אתינה רייצ'ל טסנגרי, סוינה הייס וקורנל מנדרוצ'ו ששב לפסטיבל עם שותפתו לכתיבה קטיה ואבר.

בתמונה: כרזת הפסטיבל ה-20, 2018. עיצוב: סטודיו נרובאי.

2018 - השקת כתב העת "גחליליות"

כתב-עת נוסף בנושאי קולנוע וטלוויזיה בהוצאת בית הספר לקולנוע טלוויזיה על שם סטיב טיש, מעוגן בנקודת מבט גלובלית, הן מבחינת השיח התיאורטי הן מבחינת היצירות והזרמים הנידונים, אך בו בזמן הוא נטוע ביצירה הישראלית על רבדיה ההיסטוריים, גווניה הלאומיים, הדתיים והאתניים.
"גחליליות" מבקש להאיר את המנעד-רוחב היריעה ונקודות המבט המגוונות על קולנוע מקומי ובינלאומי, פרי עטם של חוקרים בעלי שם, דוקטורנטים מאסטרנטים ובצדם גם יוצרות ויוצרי קולנוע.

בתמונה: כרזת האירוע להשקת הגיליון הראשון, 2018. צילום: עמית יסעור. עיצוב: ערן טל, זהר קורן.

2018 - כנס "יוצרות מראות"

הכנס לקולנוע וטלוויזיה של נשים התקיים לראשונה בשנת 2018 תחת הכותרת "פוליטיקה של יצירת נשים בישראל: קולנוע, טלוויזיה, וידאו ארט". מאז הכנס חזר על עצמו לאורך השנים בנושאים שונים ומגוונים. מארגנות הכנס: יערה עוזרי וענת דן.
עוזרי: "מטרת הכנס אינה רק להוות במה לדיון, ההכרחי והדחוף לדידנו, בפוליטיקה של יצירת נשים בישראל, אלא גם לעורר את השיח הזה ולעודד חוקרות וחוקרים למקד ולהעמיק את המחקר בנושאים שיעלו בכנס. בכנס ישתתפו חוקרות וחוקרים מהשורה הראשונה, המתמחות ומתמחים בקולנוע, טלוויזיה, וידאו ארט, תרבות חזותית, מגדר, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, תקשורת, פמיניזם, אקטיביזם ועוד. במאיות ואמניות יציגו קטעים מתוך עבודותיהן וידברו על סוגיות העולות מתוך העבודה היצירתית".

בתמונה: כרזת הכנס. עיצוב: המשרד לעיצוב גרפי, אוניברסיטת תל אביב.

2018 - כנס "דוקוסופיה" הראשון

כנס בינלאומי בנושא קולנוע תיעודי פילוסופי הנערך בבית הספר לקולנוע ובשיתוף פסטיבל "דוקאביב". מארגני הכנס: ששי בידרמן, שמוליק דובדבני ואוהד לנדסמן.

בתמונה: כרזת הכנס. עיצוב: המשרד לעיצוב גרפי, אוניברסיטת תל אביב.

2018 - נוסד כתב העת הוירטואלי "אוף סקרין"

הסטודנטים יובל פרנס מדר ואוהד עמיחי מייסדים כתב עת וירטואלי בו סטודנטים בבית הספר ובוגרים טריים כותבים ניתוחים קולנועיים מעמקים, בהמשך למסורת שהחלה עם "קלוז אפ" והמשיכה עם כתב העת "סרטים".

2019 - הפסטיבל ה-21 לסרטי סטודנטים

מיה קפלן וטליה ויגודר נכנסות לתפקיד מנהלות הפסטיבל, שמשיק לראשונה גם תחרות לקולנוע ניסיוני. בין אורחי הפסטיבל הבמאים עמנואל קריאלזה, לארי קלארק, לורה שרפיג, אלינה פסיכו ואמין אלפר. המפיקה-במאית טאונה סטרוגר מיטבסקה והעורכת הבכירה נלי קוטייר.

בתמונה: כרזת הפסטיבל ה-21. עיצוב: סטודיו נרובאי.

2019 - כנס "בלי עין הרע"

הכנס הראשון מסוגו ללימודי מזרחיות בקולנוע ובמדיה, בין המשתתפים: מירב אלוש לברון, בועז חגין, רז יוסף, כפיר כהן לוסטיג, איל שגיא ביזאוי. בשנת 2021 התקיים הכנס השני בסדרה.

בתמונה: כרזת הכנס. עיצוב: המשרד לעיצוב גרפי, אוניברסיטת תל אביב.

כנס "הרפתקאות בחקר הקולנוע: לזכרה של אנט מייקלסון"

אירוע מיוחד לזכר אחת מחלוצות חקר הקולנוע, פרופ׳ אנט מייקלסון (אוניברסיטת ניו-יורק), ממייסדות תחום לימודי הקולנוע באקדמיה בעולם ומי שהקימה יחד עם רוזלינד קראוס את כתב העת החשוב October. הכנס עסק בתאוריה הקולנועית של פרופ' מייקלסון אודות האוונגרד הקולנועי.
לכנס בינלאומי זה הגיעו מיטב החוקרים כדי לדון בקולנוע ניסיוני. מטרת הכנס היא להוקיר את מורשתה של פרופ׳ מייקלסון, להדגיש את חשיבות מחקר האוונגרד וניסיוניות קולנועית ולהכווין את הדור הבא בפיתוח תחום זה.

בתמונה: כרזת הכנס. עיצוב: יעל כפיר.

2020 - הפסטיבל הבינלאומי ה-22 לסרטי סטודנטים

מנהלות הפסטיבל מיה קפלן וטליה ויגודר וצוותן עומלות על דרכים לקיים את הפסטיבל השנתי גם בתקופת הקורונה ויוזמות מודל המשלב בין הקרנות פיזיות למסך הגדול להקרנות וירטואליות.
החמרה בהגבלות על התכנסות שנכנסה לתוקף עם פתיחת הפסטיבל, מגבילה את האירועים שתוכננו להיערך ברחבי תל אביב, אולם המהדורה הוירטואלית מצליחה להביא לצופים ברחבי הארץ כ-150 סרטי סטודנטים ופרויקטים של מדיה חדשה גם בשנה מאתגרת.

בתמונה: כרזת הפסטיבל ה-22. עיצוב: סטודיו גימל2 ואלינור שלם.

2021 - הפסטיבל הבינלאומי ה-23 לסרטי סטודנטים

הפסטיבל, בניהולן של חן שמואלי ומיכל חג'ג', חוזר למתכונת פיזית – אם כי רוב האורחים הבינלאומיים עדיין לא יכולים להגיע באופן פיזי. בכל זאת, צלם הקולנוע פרד אלמס מגיע על מנת להעביר סדנת אמן מורחבת אחרי שהתארח בחוג בעבר. יוצרי הקולנוע כגון סלין סיאמה, קלייר קני, ראדו ג'ודה, ברטראן בונלו ומלאני לורן העבירו כיתות אמן בשיחת זום.

בתמונה: כרזת הפסטיבל ה-23. עיצוב: סטודיו יום שדה.

2022 - "קריוקי" של משה רוזנטל יוצא לאקרנים

הסרט השני שהופק הודות למענק טיש לפיצ'רים ובהפקת חברת "גאודאמוס", "קריוקי" של היוצר ובוגר בית הספר משה רוזנטל, זוכה להקרנת בכורה עולמית בפסטיבל טרייבקה 2022 ולבכורה ארצית בפסטיבל ירושלים, שם זכה בפרס סרט הביכורים הטוב ביותר ובפרס בחירת הקהל.
הסרט, שזכה לביקורות אוהדות, היה מועמד ל-14 פרסי אופיר וזכה בארבעה מהם: השחקן, השחקנית, הפסקול והמוזיקה.

בתמונה: כרזת הסרט. כל הזכויות שמורות לגאודאמוס הפקות. באדיבות חברת גאודאמוס.
בתמונה למטה: אפרת כהן עם משה רונטל וששון גבאי בהקרנת הסרט "קריוקי" בפסטיבל טרייבקה

2022 - הפסטיבל הבינלאומי ה-24 לסרטי סטודנטים

הפסטיבל שב להתנהל ללא כל הגבלות קורונה וזוכה לארח סטודנטים ואורחי כבוד מרחבי העולם. בין האורחים היוצרים מיה הנסן-לאב, אלברט סרה, סבסטיאן לליו, ננה אקבטימישווילי, אנגלה שלנק וג'ואי סולווי, לצדם הצלם גוקהן טיריאקי והמוזיקאי פרה וואן שמציג גם סרט בבימויו.

בתמונה: כרזת הפסטיבל ה-24. עיצוב: סטודיו גימל2 ואלינור שלם.